זה הולך להיות "טיפה" חופר, אז קחו נשימה עמוקה…
פלאשבק למרץ 2014.
השבוע הראשון של ה – open games , יום שישי בבוקר, האימון הראשון מתפרסם ואני מבינה שאני בחגיגה הזו כבר לא אשתתף השנה כי האימון הוא amrap של 10 דקות בכל סיבוב 30 דאבל אנדארים ו – 15 סנאצ'ים עם 25 קילו.
בסנאצ'ים לא ממש שלטתי אז, בטח לא עם 25 קילו אבל מילא זה…דאבל אנדרים לא הצלחתי לעשות בכלל.
הגעתי לאימון בשישי כדי לעודד ולעזור בצילום ובשיפוט ואחרי האימון יפתח אומר לי שאין כזה דבר "לא לעשות את האימון" אני אומרת לו שאין טעם לעשות אימון עם שני אלמנטים שאין לי בכלל שליטה בהם והוא אומר לי שגם אם במהלך ה – 10 דקות של האימון אני אנסה לעשות דאבל אנדר אחד בלי להצליח, זה עדיף על לוותר מראש. ושיש לי עד יום ראשון להשלים את האימון! "תתמודדי"…
אני לא הבנתי אז למה יפתח כל כך מתעקש עלי, ואיתי אבל מי שמכיר את יפתח יודע שמאוד קשה להגיד לו לא, אז כמו ילדה טובה הלכתי הביתה לקחתי חבל קפיצה והתחלתי לקפוץ מתחת לבית של ההורים שלי.
כל 500 קפיצות רגילות בערך היה מתפלק לי איזה דאבל אחד, כשניסיתי לשחזר מה עשיתי נכון לא באמת הצלחתי. בעיקר הצלפתי בעצמי עם החבל, הידיים הרגליים התחת, הפנים, אין איבר בגוף שלא ספג הצלפות. ככה כל סוף השבוע, עד יום ראשון בבוקר (עם כמה עצירות לפיפי, אוכל וסרטונים ביוטיוב שמלמדים פרוגרשן של דאבל אנדרס) המשכתי לקפוץ ולהצליף בעצמי בלי התקדמות משמעותית.
ביום ראשון הגעתי לבוקס לעשות את האימון, לא מספיק שאני יודעת שזה הולך להיות אסון, צריך גם לצלם את האימון ולעשות אותו עם שופט מוסמך
שניה לפני האימון נזכרתי במילים של יפתח. והחלטתי לנסות בכל הכח לא משנה מה יהיה…
אז התחלתי לקפוץ. 30 דאבל אנדרים אלוהים… הצלפה ועוד הצלפה ועוד פספוס ועוד אחד, אבל לאט לאט הם התחילו להגיע, נכון לא ברצף, אבל איכשהו זה קרה, אפילו נקרע לי החבל באמצע ולקח לי 8 דקות שלמות להגיע ל 30 אבל איכשהו הצלחתי. את ה – 15 סנאצ'ים אפשר היה להמיר לגראונד טו אוברהד, אז עשיתי קלינים ופוש פרס, ואחרי זה הצלחתי להתחיל סיבוב שני עם עוד 10 דאבלים! סיימתי את האימון עם 55 חזרות.
שזו תוצאה גרועה ללא כל ספק. אבל היו שם 55 חזרות יותר ממה שחשבתי שאני יכולה לעשות….
היום בלילה, כמעט שנה אחרי, עשיתי שוב את אותו האימון וסיימתי עם 176 חזרות. אבל זה בכלל לא העניין. העניין הוא שאם לא היה לי מאמן שמאמין בי ודוחף אותי קדימה, להילחם, גם כשאני חושבת שאין לי חצי סיכוי, ולהתגבר על הפחד מכישלון, לא הייתי אפילו חושבת לנסות. ודי בטוח שלא הייתי נמצאת במקום בו אני נמצאת היום.
אז אם משהו מרגיש לכם היום קשה או אפילו חסר סיכוי, שלא תעיזו לוותר לעצמכם, תמשיכו לנסות גם אם זה נראה שלא תצליחו לעולם. עם קצת אמונה הרבה התמדה ועבודה קשה, באמת שהכל אפשרי!
Skills:
Deadlift
Group A 5×5 80% of rm 1
Group B: 5-5-5-5-5
wod:
AMRAP 20 minutes
15 Russian Kettlebell Swings
30 Ab-Mat Sit-Ups
15 Walking Lunges
30 Double Unders / 90 S.U
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!